AI Act: חוק ה-AI האירופי לעסקים ישראליים, למי הוא חל ומה נדחה ב-2026

הרבה עסקים ישראליים בטוחים שרגולציה אירופית היא בעיה של חברות אירופיות. כשמדובר ב-AI Act, חוק ה-AI האירופי, ההנחה הזו לא תמיד נכונה. אם אתם מוכרים מוצר עם AI ללקוחות באיחוד האירופי, מפעילים צ'אטבוט שמדבר עם משתמשים שם, או משתמשים ב-AI כשהתוצר שלו משמש באיחוד, החוק עשוי לחול גם עליכם, גם בלי משרד אחד באירופה.

ובשנת 2026 התמונה גם זזה: חלק מהחובות נכנסו לתוקף, וחלק נדחו בתיקון שנקרא Digital Omnibus on AI. במאמר הזה אני מסדר את זה: למי החוק חל, מה כבר בתוקף, מה נדחה ולמתי, ומה עסק ישראלי יכול לעשות כבר עכשיו. כל תאריך כאן נבדק מול נוסח התקנה כפי שפורסם ביומן הרשמי של האיחוד האירופי, ומול עמודי הנציבות האירופית.

מה זה ה-AI Act, חוק ה-AI האירופי, בשתי דקות

ה-AI Act הוא תקנה של האיחוד האירופי: Regulation (EU) 2024/1689, שנחתמה ב-13 ביוני 2024 ופורסמה ביומן הרשמי של האיחוד ב-12 ביולי 2024. היא נכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2024, אבל החובות שבה מופעלות בהדרגה, לאורך כמה שנים. מכיוון שזו תקנה ולא הנחיה, היא חלה ישירות בכל מדינות האיחוד, בלי צורך בחוק מקומי שיעתיק אותה.

הרעיון המרכזי הוא רגולציה לפי רמת סיכון: לא כל שימוש ב-AI מטופל אותו דבר. יש שימושים שאסורים לגמרי, יש מערכות "בסיכון גבוה" עם חובות כבדות, יש חובות שקיפות למערכות מסוימות כמו צ'אטבוטים ותוכן שנוצר ב-AI, ולרוב השימושים האחרים אין חובות ייעודיות מעבר לחובה הכללית של אוריינות AI.

שני מושגים שכדאי להכיר כבר עכשיו, כי כמעט כל חובה בחוק מוטלת על אחד מהם:

• ספק (Provider): מי שמפתח מערכת AI, או מזמין את פיתוחה, ומשווק אותה או מפעיל אותה תחת השם או הסימן המסחרי שלו, בתשלום או בחינם. חברת SaaS ישראלית שמוכרת מוצר עם AI היא בדרך כלל ספק.
• מפעיל (Deployer): מי שמשתמש במערכת AI במסגרת הפעילות שלו, למעט שימוש אישי שאינו מקצועי. עסק שקנה כלי AI לסינון קורות חיים או לשירות לקוחות הוא מפעיל.

האם ה-AI Act חל על עסק ישראלי?

זו השאלה החשובה ביותר, והתשובה נמצאת בסעיף 2 לתקנה. החוק חל לא רק על מי שיושב באיחוד. בין היתר, הוא חל על:

• ספקים שמשווקים מערכת AI באיחוד או מפעילים אותה שם, "בין אם הם מבוססים באיחוד ובין אם במדינה שלישית" (סעיף 2(1)(a)).
• ספקים ומפעילים שנמצאים מחוץ לאיחוד, כשהתוצר של מערכת ה-AI משמש באיחוד (סעיף 2(1)(c)). זה הסעיף שהופך את החוק לרלוונטי גם לעסק שאין לו נוכחות פיזית באירופה.

ויש גם חריגים שחשוב להכיר: החוק לא חל על אדם פרטי שמשתמש ב-AI לשימוש אישי שאינו מקצועי, לא על מערכות שפותחו לצורך מחקר מדעי בלבד, ולא על פעילות מחקר, בדיקה ופיתוח לפני שהמערכת הושקה (בדיקות בתנאי אמת לא נכללות בחריג הזה).

כמה תרחישים נפוצים, ומה כדאי לבדוק בכל אחד:

הטבלה היא נקודת התחלה ולא קביעה משפטית. הגבולות, במיוחד סביב "תוצר שמשמש באיחוד", תלויים בפרטים, ובשביל זה בדיוק צריך עורך דין.

רגולציה על בינה מלאכותית לפי רמות סיכון

שימושים אסורים (סעיף 5)

אלה שימושים שאסור להשיק, להפעיל או להשתמש בהם באיחוד. בין היתר: מערכות שמשתמשות בטכניקות תת-הכרתיות או מניפולטיביות שגורמות לנזק משמעותי, ניצול חולשות של אנשים בגלל גיל, מוגבלות או מצב כלכלי, "דירוג חברתי" (social scoring), זיהוי רגשות במקום העבודה ובמוסדות חינוך (למעט מטעמים רפואיים או בטיחותיים), בניית מאגרי זיהוי פנים מגריפה לא ממוקדת של תמונות מהאינטרנט או ממצלמות אבטחה, וקטגוריזציה ביומטרית שמסיקה גזע, דעות פוליטיות, אמונות או נטייה מינית.

ה-Digital Omnibus הוסיף לרשימה שני איסורים חדשים: מערכות שמייצרות או עורכות תמונות, וידאו או אודיו מיניים או אינטימיים של אדם מזוהה בלי הסכמתו המפורשת, ומערכות שמייצרות חומר של פגיעה מינית בילדים. לגבי ספקים, האיסור חל כשזו מטרת המערכת, או כשהיא מסוגלת לייצר תוכן כזה בלי אמצעי הגנה סבירים שמונעים זאת. האיסורים החדשים חלים מ-2 בדצמבר 2026.

מערכות בסיכון גבוה (סעיף 6 ונספח III)

כאן נמצאות החובות הכבדות. מערכת יכולה להיות בסיכון גבוה בשתי דרכים: כרכיב בטיחות במוצר שמוסדר בחקיקה אירופית אחרת (נספח I, למשל מעליות וצעצועים), או כשהיא משמשת באחד התחומים שבנספח III. התחומים בנספח III שהכי רלוונטיים לעסקים פרטיים:

• תעסוקה: גיוס ובחירת עובדים, כולל סינון קורות חיים והערכת מועמדים, וגם החלטות על קידום, פיטורים, חלוקת משימות או מעקב אחר ביצועי עובדים.
• חינוך והכשרה: קבלה למוסדות, הערכת הישגים, וזיהוי העתקות במבחנים.
• שירותים חיוניים: בדיקת כושר אשראי או דירוג אשראי של אנשים (למעט זיהוי הונאות), ותמחור והערכת סיכון בביטוח חיים ובריאות.
• ביומטריה: זיהוי ביומטרי מרחוק, קטגוריזציה ביומטרית וזיהוי רגשות, ככל שהשימוש מותר.

חשוב לדעת שיש חריג: מערכת מנספח III לא תיחשב בסיכון גבוה אם היא לא יוצרת סיכון משמעותי, למשל כשהיא מבצעת משימה פרוצדורלית צרה או משימה מכינה להערכה שאדם עושה. אבל מערכת שמבצעת פרופיילינג של אנשים נחשבת תמיד בסיכון גבוה, וספק שמסתמך על החריג צריך לתעד את ההערכה שלו לפני שהמערכת יוצאת לשוק, ולרשום אותה במאגר של האיחוד.

חובות שקיפות (סעיף 50)

זה החלק שנוגע להכי הרבה עסקים, כי הוא חל על צ'אטבוטים, סוכנים קוליים ותוכן גנרטיבי. אפרט עליו בהמשך.

כל השאר

לרוב השימושים העסקיים, כמו כלי כתיבה פנימי, סיכום מסמכים או המלצות מוצרים, אין חובות ייעודיות בחוק. מה שכן חל על כל ספק ומפעיל הוא סעיף 4, אוריינות AI, שגם הוא השתנה ב-Omnibus.

מה כבר בתוקף: ציר הזמנים המעודכן של ה-AI Act

זה ציר הזמנים אחרי התיקון, לפי סעיף 113 לתקנה כפי שתוקן ב-Regulation (EU) 2026/1744:

Digital Omnibus: מה נדחה ומה השתנה ב-2026

הנציבות האירופית הציעה את ה-Digital Omnibus on AI ב-19 בנובמבר 2025, כחלק ממהלך רחב של פישוט רגולציה דיגיטלית. הסכמה פוליטית הושגה ב-7 במאי 2026, הפרלמנט והמועצה חתמו על התקנה ב-8 ביולי 2026, והיא פורסמה ביומן הרשמי ב-24 ביולי 2026 כ-Regulation (EU) 2026/1744. לפי סעיף 4 שלה היא נכנסה לתוקף ביום השלישי שאחרי הפרסום, כלומר ב-27 ביולי 2026, כמה ימים לפני מועד התחולה הכללי של ה-AI Act.

לפי המבוא לתקנה, הסיבה המרכזית לדחייה היא העיכוב בהכנת התקנים הטכניים ובהקמת רשויות הפיקוח והגופים המוסמכים במדינות החברות. אלה השינויים העיקריים:

• דחיית חובות הסיכון הגבוה: ל-2 בדצמבר 2027 עבור נספח III, ול-2 באוגוסט 2028 עבור נספח I.
• ריכוך חובת אוריינות ה-AI: במקור, ספקים ומפעילים נדרשו לנקוט צעדים כדי להבטיח "ככל יכולתם" רמה מספקת של אוריינות AI אצל הצוות. בנוסח החדש הם נדרשים לנקוט צעדים לתמוך בפיתוח אוריינות AI, והחוק קובע במפורש שהחובה לא דורשת להבטיח רמה מסוימת אצל כל אדם.
• שני איסורים חדשים על תוכן אינטימי בלי הסכמה ועל חומר פגיעה בילדים, החל מ-2 בדצמבר 2026.
• הקלות לעסקים קטנים ובינוניים: נוספה הגדרה של חברות "small mid-cap" (SMC), שגם הן נהנות מחלק מההקלות. עסקים קטנים ובינוניים וחברות SMC יכולים להגיש את התיעוד הטכני של מערכת בסיכון גבוה בטופס מפושט, ובקנסות מסוימים חל עליהן הסכום הנמוך מבין הסכום הקבוע והאחוז מהמחזור.
• תקופת מעבר לסימון תוכן סינתטי: מערכות שמייצרות אודיו, תמונה, וידאו או טקסט סינתטיים והושקו לפני 2 באוגוסט 2026 צריכות לעמוד בחובת הסימון של סעיף 50(2) עד 2 בדצמבר 2026.
• פיקוח מרוכז: משרד ה-AI של האיחוד (AI Office) קיבל סמכות בלעדית לפקח על מערכות שמבוססות על מודל לשימוש כללי, כשהמודל והמערכת פותחו אצל אותו ספק (עם חריגים).

ומה לא השתנה: האיסורים המקוריים בתוקף מפברואר 2025, חובות ספקי המודלים בתוקף מאוגוסט 2025, ומועד התחולה של חובות השקיפות בסעיף 50 נשאר 2 באוגוסט 2026. כלומר, מי שהבין מהכותרות ש"ה-AI Act נדחה" טועה. נדחה בעיקר הפרק של מערכות בסיכון גבוה.

חובות השקיפות: הסעיף שנוגע לכל מי שמפעיל צ'אטבוט

סעיף 50 חל כבר מ-2 באוגוסט 2026, והוא הרלוונטי ביותר לעסקים שמפעילים סוכני AI מול לקוחות. ארבע החובות המרכזיות:

את המידע צריך לתת בצורה ברורה, לכל המאוחר באינטראקציה או בחשיפה הראשונה. בפרקטיקה, כשאני בונה סוכן AI ללקוחות, אני ממליץ על הודעת פתיחה שמבהירה שמדובר בבוט ונותנת דרך פשוטה להגיע לנציג אנושי. זה טוב לחוויית הלקוח גם בלי קשר לחוק, ופירטתי את זה במדריך על סוכן AI בוואטסאפ לעסק. ב-KaliAI, הפלטפורמה לסוכני AI שבניתי, תיבת השיחות מאפשרת העברה לנציג אנושי, וזה בדיוק סוג המנגנון שכדאי שיהיה לכל בוט שמדבר עם לקוחות.

אם המערכת שלכם עלולה להיות בסיכון גבוה

לעסק ישראלי, התרחיש הנפוץ הוא מפעיל: חברה שמשתמשת בכלי AI לגיוס עובדים באיחוד, או חברת פינטק שמשתמשת במודל לדירוג אשראי של לקוחות אירופים. לפי סעיף 26, מפעיל של מערכת בסיכון גבוה צריך, בין היתר:

• להשתמש במערכת לפי הוראות השימוש של הספק.
• להעביר את הפיקוח האנושי לאנשים עם הכשרה, סמכות ותמיכה מתאימות.
• לוודא שנתוני הקלט שבשליטתו רלוונטיים ומייצגים מספיק למטרת המערכת.
• לשמור את הלוגים שהמערכת מייצרת, ככל שהם בשליטתו, לפחות שישה חודשים.
• ליידע עובדים ונציגיהם לפני שמפעילים מערכת כזו במקום העבודה.
• ליידע אנשים שהמערכת מקבלת החלטות לגביהם, או מסייעת בקבלת החלטות כאלה.

ויש מלכודת שכדאי להכיר: לפי סעיף 25, מפעיל או גורם אחר הופך לספק, עם כל החובות של ספק, אם הוא שם את השם או הסימן המסחרי שלו על מערכת בסיכון גבוה, עושה בה שינוי מהותי, או משנה את מטרת השימוש של מערכת רגילה כך שהיא הופכת לבסיכון גבוה. למשל, חברה שלוקחת מודל שפה כללי ובונה ממנו כלי לסינון מועמדים שהיא מוכרת ללקוחות.

ספק שנמצא מחוץ לאיחוד ומשווק מערכת בסיכון גבוה צריך גם למנות נציג מורשה שמבוסס באיחוד, בייפוי כוח בכתב, לפני שהמערכת נכנסת לשוק האירופי (סעיף 22). החובות האלה יחולו מ-2 בדצמבר 2027, אבל אפיון, תיעוד ולוגים לא בונים ביום אחד. מי שמפתח היום מוצר שעלול להיכנס לקטגוריה הזו, כדאי שיתכנן אותו כבר עכשיו.

מה עם המודלים עצמם: GPT, Claude ו-Gemini

החובות של פרק V חלות על ספקי מודלים לשימוש כללי (General-Purpose AI), כלומר על החברות שמפתחות את המודלים עצמם. הן נדרשות, בין היתר, להכין ולעדכן תיעוד טכני של המודל, כולל תהליך האימון והבדיקות. עסק שמתחבר ל-API של מודל כזה ובונה עליו מוצר הוא לא ספק המודל, אבל הוא יכול להיות ספק או מפעיל של מערכת ה-AI שבנה, ואז החובות הרלוונטיות למערכת חלות עליו.

בפועל זה אומר שכשבוחרים ספק מודל למוצר שנמכר באירופה, כדאי לשאול אותו אילו מסמכים ומידע הוא מעמיד לרשות הלקוחות, ולהכניס את זה לחוזה.

קנסות: כמה זה יכול לעלות

סעיף 99 קובע תקרות לקנסות, ואת הכללים המדויקים קובעת כל מדינה חברה:

לעסקים קטנים ובינוניים, כולל סטארט-אפים, התקרה היא הנמוך מבין הסכום והאחוז, ואחרי ה-Omnibus אותו כלל חל גם על חברות SMC בקנסות של שתי השורות האחרונות. התקנה גם מורה למדינות להתחשב באינטרסים ובכדאיות הכלכלית של עסקים קטנים כשהן מטילות קנסות. כלומר, המספרים הגדולים הם תקרה ולא תעריף, אבל גם קנס "קטן" הוא סיבה טובה לא להגיע לשם.

מה לעשות עכשיו: צ'קליסט AI Act לעסק ישראלי

זה התהליך שאני עובר עם עסקים שעובדים מול השוק האירופי. הוא לא מחליף בדיקה משפטית, אבל הוא מכין את כל מה שעורך הדין יבקש לראות:

1. מיפוי: רשימה של כל מערכות ה-AI בעסק, כולל כלים שעובדים הכניסו בעצמם. לכל אחת: מה היא עושה, על מה היא מבוססת, ומי משתמש בה.
2. תחולה: לכל מערכת, האם יש לה משתמשים, לקוחות או תוצרים שמשמשים באיחוד האירופי.
3. תפקיד: האם אתם ספק, מפעיל או שניהם. שימו לב במיוחד למוצרים שאתם מוכרים תחת השם שלכם.
4. שימושים אסורים: לוודא שאין שום שימוש שקרוב לרשימה של סעיף 5, כמו זיהוי רגשות של עובדים.
5. שקיפות: כל בוט וסוכן קולי שמדבר עם לקוחות מציג גילוי ברור שמדובר ב-AI, וכל תוכן דיפ-פייק מסומן.
6. סיכון גבוה: לבדוק אם משהו נוגע בגיוס עובדים, חינוך, אשראי, ביטוח או ביומטריה. אם כן, להתחיל לתכנן תיעוד, פיקוח אנושי ושמירת לוגים לקראת דצמבר 2027.
7. אוריינות AI: הדרכה מסודרת לצוות שעובד עם המערכות. גם אחרי הריכוך, זו חובה, והיא גם פשוט עובדת. כתבתי על זה במאמר על סדנת בינה מלאכותית לארגונים.
8. ספקים וחוזים: לבקש מספקי ה-AI מידע על עמידה בחוק, ולהגדיר בחוזה מי אחראי למה.
9. פרטיות ואבטחה: ה-AI Act לא מחליף את ה-GDPR, ובישראל חל גם חוק הגנת הפרטיות. הרשאות מינימליות, לוגים ובקרה על מה הסוכן רואה הם בסיס לכל אלה. פירטתי במדריך לאבטחת סוכני AI ובצ'קליסט של תיקון 13.

רוב הסעיפים האלה הם בעצם הנדסה טובה: לדעת אילו מערכות יש לכם, מה הן עושות, ומי אחראי עליהן. עסקים שכבר עשו את זה כחלק מהטמעת AI מסודרת בארגון יגלו שחלק גדול מהעבודה כבר מאחוריהם.

איך זה מתחבר לישראל

ה-AI Act הוא חוק אירופי, ולכן לעסק שפועל רק בישראל הוא לא מטיל חובות ישירות. אבל לעסק ישראלי חלים בכל מקרה חוק הגנת הפרטיות, תיקון 13 ותקנות אבטחת המידע, וכל מערכת AI שמעבדת מידע על לקוחות צריכה לעמוד בהם. בפועל, הרבה מהעבודה חופפת: מיפוי מערכות, הרשאות, לוגים ושקיפות מול המשתמש. מי שמסדר את זה פעם אחת כמו שצריך, מוכן טוב יותר לשני העולמות. אם אתם בשלב של לפני החלטה, הפרק על פרטיות ואבטחת מידע במדריך ייעוץ טכנולוגי לעסקים הוא נקודת פתיחה טובה.

שאלות נפוצות על ה-AI Act

האם ה-AI Act חל על עסק ישראלי שאין לו סניף באירופה?

ייתכן שכן. לפי סעיף 2, החוק חל על ספקים שמשווקים מערכות AI באיחוד גם אם הם מחוץ לו, ועל ספקים ומפעילים מחוץ לאיחוד כשהתוצר של המערכת משמש באיחוד. עסק שפועל רק מול לקוחות ישראלים, בלי משתמשים באיחוד, כנראה לא נמצא בתחולה. במקרי ביניים כדאי לבדוק עם עורך דין.

האם ה-AI Act נדחה?

רק חלקו. ה-Digital Omnibus דחה את חובות המערכות בסיכון גבוה ל-2 בדצמבר 2027 (נספח III) ול-2 באוגוסט 2028 (נספח I). האיסורים בתוקף מפברואר 2025, חובות ספקי המודלים מאוגוסט 2025, וחובות השקיפות של סעיף 50 חלות מ-2 באוגוסט 2026.

אני מפעיל צ'אטבוט AI באתר. מה אני חייב לעשות?

אם יש לכם משתמשים באיחוד, הדבר המרכזי הוא שקיפות: המשתמש צריך לדעת שהוא מדבר עם מערכת AI, לכל המאוחר באינטראקציה הראשונה, אלא אם זה ברור מההקשר. בנוסף, אם הבוט אוסף מידע אישי, חלים עליו גם ה-GDPR ודיני הפרטיות. ומה שנכון בכל מקרה: לתת ללקוח דרך פשוטה להגיע לאדם.

מה זו חובת אוריינות AI?

סעיף 4 מחייב ספקים ומפעילים של מערכות AI לנקוט צעדים לתמיכה באוריינות AI של הצוות ושל מי שמפעיל את המערכות בשמם, בהתאם לידע, לניסיון ולהקשר השימוש. אחרי ה-Omnibus החוק קובע שאין חובה להבטיח רמה מסוימת אצל כל אדם, אבל הדרכה מתועדת היא עדיין הדרך הפשוטה להראות שעשיתם את שלכם.

מה הקנס על הפרת ה-AI Act?

התקרות הן עד 35 מיליון אירו או 7% מהמחזור העולמי על שימוש אסור, עד 15 מיליון אירו או 3% על הפרת רוב החובות האחרות, ועד 7.5 מיליון אירו או 1% על מסירת מידע מטעה. לעסקים קטנים ובינוניים התקרה היא הנמוך מבין השניים. את הכללים המדויקים קובעת כל מדינה חברה.

אני משתמש ב-ChatGPT או ב-Claude לעבודה פנימית. זה רלוונטי?

שימוש פנימי בכלי לשימוש כללי, כמו כתיבה או סיכום, בדרך כלל לא נכנס לקטגוריות של שימוש אסור או סיכון גבוה. החובות של ספקי המודלים חלות על החברות שמפתחות אותם. מה שכן רלוונטי, אם אתם בתחולה, הוא אוריינות AI של הצוות, וכמובן כללי פרטיות לגבי מה מכניסים לכלים האלה.